יום חמישי בלילה הצטרפתי לאיש חסד מזק"א (החפץ בעילום שמו) ב. י. בדרכו לקבר יוסף הצדיק, לא לפני שדאג לחבר לג'יפ שלנו טנקר ענק לנגרר מלא במים קרים וקוביות קרח ענקים בפנים, להרוות את צימאונם של יהודי ישראל שמגיעים לציון.

אז יצאנו לדרך ….

הוויז מציין 40 דקות להגעה לכניסה של שכם. מאחר ואין כניסה לרכבים פרטים לתוך שכם ובעיקר רכב לא מוגן – ב. י. כבר בדרך עסוק בטלפונים עם הקצינים והאחרים במקום שידאגו לכניסה של הטנקר.

בכניסה לשכם כבר המתין לנו רכב משוריין עם גרר שחיבר לעצמו את הטנקר ואסף אותנו לתוכו ונכנסו לתוך שכם.

שקט מופתי. מאחר וידוע לכוחות על רצון של חוליה מסויימת לפגוע לבאים ובעיקר לרכב צבאי, תוך מספר דקות שהיו כנצח הגענו לציון של יוסף הצדיק.

אי אפשר לתאר במילים.

אלפים במספר היהודים הקדושים מתפללים וזועקים להשם יתברך שבזכות יוסף הצדיק יזכו לישועות וכל אחד בתפילה שלו.

ובחוץ, אלה שכבר פקדו את הציון פתחו בריקודים יד ביד , ולב אל לב , חרדי ובנו מתנחל עם גיסו, וליטאי עם חסידי – בשירה עזה " בזכות יוסף הצדיק,מנשה ואפרים,ימלא משאלותינו לטובה".

וגם אלה שטעמו מהעוגות והשתיה מהטנקר בכניסה שב. י. דאג לאייש כל כמה דקות בכוסות חד פעמיות הצטרפו לשירה והריקודים. ואז הגיעו עוד 40 אוטובוסים כרכבת ועם פתיחת הדלתות צונאמי אנושי עז ניהיה לכיוון הציון.

אבא עם בנו על הידיים דוהר בהתרגשות ואישה עם קערת בצק לשם הפרשת חלה וכו…וכולם בסדר מופתי ללא הפרת הסדר.

מה שנותר לחיילים בזמן זה לאכול מנות בשר שערן ניסים ורן סיבוני ממסעדת גריל בר מירושלים עשו להם מיוחד לחיילים עם מנגל ענק וכל טוב. לא נותר אלא להודות לאלה שדאגו לתפילות ולארגון: ישראל זייבלד ,נתנאל שניר, ישראל ווינברג, אברהם גרישפן, ישעיהו בן פנחס, אריה סבג, יעקב כהן, אליצור טרבלסי, מיקי סיבוני,ונתן סבג. שכוייח.

פתח גלריה במסך מלא